דעות

במערכה על חייהם של חולי הקורונה המורכבים, הפעם לא היינו לבד

הרופאים המרדימים מבית החולים מאיר יוצאים אל האור ומספרים על האתגרים בטיפול בחולי קורונה קשים, על הכשרת צוותים שלמים ביכולות השמורות לתחום ההרדמה בלבד ומדוע מנשמים לבדם אינם מצילים חיים

מונשם ביחידה לטיפול נמרץ. צילום: אילוסטרציה

עולם ההרדמה חבוי מעינם של רוב החולים אך הוא קריטי בעבורם. אחת ההשוואות המתאימות ביותר היא בין עבודתו של הרופא המרדים לעבודתו של הטייס - חיי אדם מופקדים בידיהם והם האחראים להנחית אותם בסופו של יום בשלום ובביטחון. המרדימים נוטלים אחריות על חייהם של המטופלים, ובימי הקורונה, על חייהם של המטופלים המורכבים והקשים ביותר במערכה. אולם, באופן יוצא דופן בנוף בית החולים, הפעם הם לא היו שם לגמרי לבד.

כחלק מההיערכות לתרחישים של ריבוי חולי קורונה מונשמים במספר שעולה על יכולת הטיפול של היחידות לטיפול נמרץ וצוותיהן, התפקיד המאוד ספציפי של המרדים החל לחלחל גם לצוותים נוספים בבית החולים.

הפנים של הרופא המרדים הן הפנים האחרונות שהאדם הנמצא במלחמה על חייו רואה. הוא רוצה להיות בטוח שהרופא שנמצא מולו יעשה הכל על מנת שהשיחה עימו ברגעים שלפני פעולת ההרדמה וההנשמה לא תהיה השיחה האחרונה שלו

המוכנות להיערך להנשמה המונית (שאיננו בטוחים אם תגיע עוד או שחלפה הסכנה) הציבה אתגרים רבים: הצטיידות מספקת, הכשרה רפואית מיוחדת של צוותים ברחבי בתי החולים שאינם מורגלים בטיפול בחולים קריטיים, התמודדות עם מציאות מורכבת של כוח אדם מתחלף עקב יציאה לבידוד – כל אלה תוך המשך טיפול מיטבי לחולים שאינם חולי קורונה.

הפנים של הרופא המרדים אלו הפנים האחרונות שהאדם הנמצא במלחמה על חייו רואה. הוא רוצה להיות בטוח שהרופא שנמצא מולו יעשה הכל על מנת שהשיחה עימו ברגעים שלפני פעולת ההרדמה וההנשמה לא תהיה השיחה האחרונה שלו.

מהבסיס הזה יצאנו בשליחות להכשיר צוותים שלמים בבית החולים מאיר ביכולות שעד כה היו שגרתיות בעבורנו וייחודיות לעולם שלנו. עשייה זו הפנתה אלינו זרקור, ומעשייה ענפה שלעתים נתפשת כ"מאחורי הקלעים", התחברנו לעשייה משותפת ומפרה עם כל צוותי בית החולים.

הממשק בין ריאות החולה ומכונת ההנשמה הוא מורכב ביותר. זו אינטראקציה מתוחכמת של טכנולוגיה מתקדמת, כאשר ההנשמה של חולי הקורונה המידרדרים איננה פעולת הנשמה רגילה. מדובר בחולים עם הידרדרות ריאתית קשה ומהירה מאוד המחייבים ידע מקסימלי

הרופא המרדים נדרש, בין היתר, לרמת מיומנות גבוהה בניהול נתיב האוויר של החולה (הנשמה במידת הצורך) ומצבו ההמודינמי. מיומנויות אלו נשענות על הבנה עמוקה של הפיזיולוגיה התקינה של הגוף האנושי, לצד הבנה של תהליכים שאינם תקינים המתרחשים בחולי קורונה ובכלל. הממשק בין ריאות החולה ומכונת ההנשמה הוא מורכב ביותר. זו אינטראקציה מתוחכמת של טכנולוגיה מתקדמת, כאשר ההנשמה של חולי הקורונה המידרדרים איננה פעולת הנשמה רגילה. מדובר בחולים עם הידרדרות ריאתית קשה ומהירה מאוד המחייבים ידע מקסימלי - גם הוא מועבר לצוותים הנוספים הנלחמים במערכה.

לצורך ביצוע ההכשרות גייסנו צוות הדרכה המורכב מרופאים מרדימים לצד צוות סיעודי בעל ניסיון רב בעבודה בטיפול נמרץ. תהליך ההכשרה כלל הדרכות הנשמה ייעודיות לחולי קורונה. בנוסף, בשיתוף פעולה עם צוות ההחייאה של בית החולים, בוצעו הדרכות ותרגולים של ביצוע החייאה בחולי קורונה.

כמו כן, בימים אלה מסתיים מחזור אימון סימולטיבי מיוחד אשר פותח ומבוצע בשיתוף פעולה עם צוות ה"סימולטק" - מרכז לסימולציה ברפואה של "כללית" הממוקם בבית החולים - בהובלתו של פרופ' רוני טפר. האימון מתרגל עבודת צוות בצוותים אורגניים המורכבים מרופאים מתחומים שונים (טיפול נמרץ, רופאים מרדימים, פנימאים ועוד), המטפלים בחולי קורונה קשים המצריכים התערבויות מיידיות להצלת חייהם. לצד זאת, מאפשר האימון הייעודי להוריד את החשש מהטיפול בחולי קורונה, הן החשש מלהידבק והן החשש מטיפול בחולה מורכב אשר באופן רגיל היה מטופל על ידי צוות היחידה לטיפול נמרץ.

לאימון חברו אנשי צוות, שלרוב לא עובדים יחד, למעיין אשכולות – יחידת עילית היודעת את תפקידו של כל חבר צוות וכיצד לנצח על כל הפעולות בחדר אחד קטן. כל צוות יועד לטפל ב-12 חולים מונשמים, נוהל על ידי מומחה טיפול נמרץ לצד שני רופאים ממחלקות שונות ושישה אנשי צוות סיעודי. במהלך האימון הצוות תורגל בזיהוי מצבים מורכבים ותגובות מצילות חיים.

לאורך כל הדרך אנו כרופאים במחלקת הרדמה וטיפול נמרץ הדגשנו כי מנשם אינו מציל חיים! המנשם תומך בחולה ומאפשר לגופו, בעזרת הצוות הרפואי, להתמודד עם השלכות המחלה. הדבר המשמעותי ביותר הוא זמינות צוותים רפואיים וסיעודיים מיומנים

דגש מיוחד שהאימון עסק בו התייחס לנושא המיגון מתוך הבנה שרופא טוב ככל שיהיה, אם יחלה, ימנע טיפול מציל חיים לחולים רבים בהמשך. נושא המיגון המאסיבי הופך את הטיפול בחולים למורכב ומאתגר יותר. במהלך האימון, במידה שהצוות נחשף לרסיסי נוזלים של הבובה (המטופל), הדבר התגלה באמצעות שימוש בתאורת UV (אולטרה סגולה) שהזכירה לכולנו את החשיבות הגדולה בהתמגנות נכונה ובקלות בה ניתן להידבק בלעדיה.

נושא שעלה רבות בתקשורת הוא נושא ההצטיידות העולמית והלאומית במנשמים. לאורך כל הדרך אנו כרופאים במחלקת הרדמה וטיפול נמרץ הדגשנו כי מנשם אינו מציל חיים! המנשם תומך בחולה ומאפשר לגופו, בעזרת הצוות הרפואי, להתמודד עם השלכות המחלה. הדבר המשמעותי ביותר הוא זמינות צוותים רפואיים וסיעודיים מיומנים לטיפול בחולה הקריטי. המנשם הוא מרכיב אחד בלבד מתוך שלל כלים המשמשים אותנו לטפל בחולים.

תקופת המשבר הזו, שאולי כרגע נראה כי נמצאת בהפוגה, הביאה עימה גם דברים חיוביים: שיתופי פעולה שנרקמו וממשיכים להתחזק בין הצוותים הרפואיים והסיעודיים, בנייה וחיזוק מיומנויות קליניות באופן רוחבי בקרב הצוות הרפואי, פיתוח פרוטוקולי עבודה בחירום שיש בהם ערך גם בשגרה ועוד.

מערכת הבריאות נדרשה להתגייס למלחמה אקוטית כמו שלא נדרשה מזה זמן רב. אין ספק שדווקא בימים אלה בולטת החשיבות של מערכת בריאות בריאה המקבלת חמצן גם בשגרה. ברור לכולם כי זמן ההיערכות והיכולות הנדרשים לטיפול במקרי אפידמיה עלולים להיות ממושכים מהרצוי ועל כן יש לשמר את הציוד וכוח האדם המיומן לכל משבר שעוד יקרה בדרכה.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  דעות,  פרופ' בריאן פרדמן,  ד"ר מירית להב,  ד"ר אלעד דנה,  הרדמה,  מרדימים,  הנשמה,  טיפול נמרץ,  חולי קורונה,  חדשות
תגובות
08.05.2020, 11:16

כל הכבוד לצוות הרדמה מרכז רפואי מאיר!

אנונימי/ת
08.05.2020, 15:09

די לסטטיסטיקה המצחיקה ומיותרת של מחלימיםץ כל מי שלא מת יחלים. בתחילת המגיפה זה הראה לנו את משך המחלה עד בדיקות שליליות. אבל כעת זה חסר כל חשיבות.

אנונימי/ת
08.05.2020, 18:18

החשיבות היא במעקב אחר כמות החולים הפעילים, ולדעת אם היא בירידה או לא (שזה למעשה המדד הכי חשוב).
כפי שאמרת - כל מי שלא מת מחלים. ומי שלא מת ועדיין לא החלים הוא חולה.

אנונימי/ת
08.05.2020, 17:52

עבודת קודש , רצופה בהמון אחריות והבנה מקסימלית בפיזיולגיה , ובפתופיזיולגיה של החולים המורכבים לא רק מבחינה הנשמתית ,אלא בכלל המערכות אשר נפגעות תוך כדי המחלה . לא הכל ברור וצפוי , עדיין רב הנסתר .

09.05.2020, 09:56

תודה על העבודה המקצועית והמסורה של הצוותים.