במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Molecular Psychiatry, החוקרים שאפו לקבוע האם סמנים של חומרת מחלת קורונה חריפה יכולים לחזות הפרעות פסיכיאטריות חדשות בעקבות המחלה. המחקר נערך בקרב חולים שטופלו ב-36 בתי חולים אוניברסיטאיים של ה-Assistance Publique - Hôpitaux de Paris בין ינואר 2020 לספטמבר 2022.
עוד בעניין דומה
באמצעות רשומות בריאות אלקטרוניות (EHR) החוקרים איתרו 34,489 חולים מאושפזים על רקע מחלת הקורונה, מתוכם 3,717 חולים (10.8%) פיתחו לפחות הפרעה פסיכיאטרית אחת חדשה עד שנתיים ו-9 חודשים לאחר האשפוז. סמנים קליניים וביולוגיים של חומרת מחלת הקורונה הוערכו במהלך אשפוז החולים, ואבחונים פסיכיאטריים נרשמו לאחר מכן בהתבסס על ICD-10. מנבאים של הפרעות פסיכיאטריות שלאחר מחלת הקורונה זוהו בהתבסס על מודלים של רגרסיה של קוקס וניתוחי רגישות. ציונים חזויים נבנו ונבדקו באוכלוסיות מרובדות לפי גיל ומין.
מתוצאות המחקר עולה כי סמנים מסוימים במהלך האשפוז היו מנבאים עבור תוצאים פסיכיאטריים. באופן ספציפי, שהות בבית חולים יותר מ-7 ימים (יחס סיכון 1.72, רווח בר סמך 95%, 1.59-1.86, p < 0.001), דליריום חריף (יחס סיכון 1.49, רווח בר סמך 95%, 1.28-1.74, p <0.001), וכן ספירת מונוציטים מוגברת (יחס סיכון 1.14, רווח בר סמך 95%, 1.06-1.23, p <0.001) היו קשורים לסיכון מוגבר לפתח הפרעות פסיכיאטריות לאחר מחלת הקורונה. רמות גבוהות של CRP בפלזמה היו קשורות באופן הפוך (יחס סיכון 0.92, רווח בר סמך 95%, 0.86-0.99, p = 0.04). ציונים חזויים המבוססים על סמנים אלו הוכחו כמדויקים עד פי 7.5 מאשר תחזיות אקראיות בחיזוי תוצאות פסיכיאטריות בנשים מתחת לגיל 65 תוך 12 חודשים.
החוקרים סיכמו כי אשפוז ממושך, דליריום חריף וספירת מונוציטים מוגברת במהלך מחלת קורונה חריפה הם מנבאים מובהקים להפרעות פסיכיאטריות חדשות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
