במחקר עוקבה פרוספקטיבי רב-מרכזי, החוקרים בחנו את שכיחות הסוכרת בחולים המאושפזים בשל מחלת הקורונה (COVID-19), תוך שאלה האם היא נובעת מגורמי סיכון משותפים, בלבול או היפרגליקמיה כתוצאה מסטרס בעקבות מחלה חריפה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו אנשים בני 18 ומעלה שעברו לפחות ביקור מחקר אחד עם מדידת המוגלובין מסוכרר (HbA1c) תוך 14 חודשים מהשחרור. הם התמקדו במיוחד באלה ללא אבחנה מוקדמת של סוכרת. המעקב הופסק במדידת ה- HbA1c האחרונה. התוצא העיקרי היה זיהוי של סוכרת חדשה, שהוגדרה על ידי רמת HbA1c ראשונית של ≥6.5% (≥48 מילימול/מול). שיעורי היארעות מתוקננת לגיל ויחסי היארעות (מותאמת לגיל, מין, מוצא אתני, משך האשפוז, מדד מסת הגוף, עישון, פעילות גופנית, חסך שינה, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה/היפרכולסטרולמיה, אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, הנשמה מכנית פולשנית, שימוש קורטיקוסטרואידים וערך CRP חושבו באמצעות רגרסיה של Poisson. שיעורי ההיארעות הושוו עם קבוצות הביקורת של מחקרים קליניים שפורסמו בבריטניה על ידי יישום אותם קריטריוני הכללה ואי-הכללה, במידת האפשר.
מתוצאות המחקר עולה כי שכיחות הסוכרת הייתה 91.4 לכל 1,000 שנות אדם, עם שיעורים גבוהים יותר באופן מובהק בדרום אסיה (יחס שכיחות מקרים 3.60, רווח בר סמך 95%, 1.77-7.3, p < 0.001) ובקבוצות ממוצא אפרו-אמריקאי (יחס שכיחות מקרים 2.36, רווח בר סמך 95%, 1.07-5.21, p = 0.03) בהשוואה לקבוצות אתניות ממוצא לבן. שיעורי ההיארעות בהתאמה למאפיינים דומים היו דומים לאלה שנצפו בנתוני המחקרים הקליניים בבריטניה.
החוקרים סיכמו כי שכיחות הסוכרת בעקבות אשפוז בגין קורונה גבוהה במיוחד. עם זאת, עדיין לא ברור אם שיעורים אלה גבוהים באופן לא פרופורציונלי מאלה שנצפו לפני המגיפה. זה מדגיש את הצורך במחקר נוסף כדי לקבוע את הסיבות הספציפיות ואת ההשפעות הפוטנציאליות לטווח ארוך של קורונה על הסיכון לסוכרת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
