במחקר קליני אקראי, החוקרים בחנו את ההשפעה של טיפול התנהגותי קוגניטיבי על שיפור היכולת התפקודית אצל אנשים עם מצב פוסט-קורונה הידוע גם בשם לונג-קוביד (long COVID). הם הדגישו את הפוטנציאל של התערבויות פסיכו-סוציאליות לשיפור ההתאוששות הגופנית ושינוי תגובות מערכת החיסון, בהתבסס על עקרונות מתיאוריית ההפעלה הקוגניטיבית של סטרס שמציעה שאירועים מלחיצים – כמו וירוס – גורמים לתסמינים גופניים, אך המשך ההשפעות יכול להתמשך על ידי גורמים קוגניטיביים.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל מטופלים שעברו 2 עד 8 מפגשים טיפוליים, שהיו מרווחים בהפרש של 2 עד 6 שבועות. המפגשים הללו נועדו לנהל ולהפחית התסמינים ארוכי הטווח של מחלת הקורונה.
מתוצאות המחקר עולה כי חל שיפור מובהק בעייפות, חולשה לאחר מאמץ, קוצר נשימה, קשיים קוגניטיביים, בעיות שינה, חרדה ודיכאון בקבוצה שקיבלה טיפול התנהגותי קוגניטיבי לאחר שנה בהשוואה לקבוצת הטיפול הרגיל. ממצאים אלו מצביעים על תועלת ניכרת הן בהיבטים הפיזיים והן בהיבטים הפסיכולוגיים עבור המשתתפים.
החוקרים סיכמו כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול להוות תוספת חשובה לטיפול השגרתי בחולים המתאוששים מקורונה ולשפר הן את התפקוד הגופני והן את הרווחה הפסיכולוגית. הם הדגישו את הצורך במחקרים עתידיים כדי לקבוע אילו מרכיבים ספציפיים של הטיפול תורמים בצורה היעילה ביותר לתוצאי המטופל.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
