תחלואה נפשית אצל מחלימים מקורונה גם שנה מההחלמה

חוקרים מאוניברסיטת בריסטול גילו כי שיעורי התחלואה הנפשית עלו בקרב מחלימים מקורונה קשה שלא חוסנו, במשך עד שנה לאחר ההדבקה. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry, בחן נתונים של כמעט 19 מיליון מבוגרים באנגליה.

החוקרים השוו את שיעורי התחלואה הנפשית בקרב שלוש קבוצות: מטופלים שחלו בטרם החיסון היה זמין באנגליה (ינואר 2020 עד יוני 2021), מטופלים מחוסנים, ומטופלים לא מחוסנים בתקופת השיא של זן הדלתא (יוני עד דצמבר 2021). הם התמקדו במצבים כמו דיכאון, מחלות נפש חמורות, חרדה כללית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעות אכילה, התמכרות, פגיעה עצמית ואובדנות.

התוצאות הראו כי שיעורי התחלואה הנפשית היו גבוהים יותר בקרב מי שאושפזו עקב קורונה קשה, במיוחד בקרב הלא מחוסנים. שיעורים אלה הגיעו לשיאם בארבעת השבועות הראשונים לאחר האבחנה. יחס הסיכון המתוקנן (HR) לדיכאון ומחלות נפש חמורות בארבעת השבועות הראשונים לאחר אבחנת קורונה היה 1.93 ו-1.49 בקבוצה שלפני החיסון, ו-1.79 ו-1.45 בקבוצה הלא מחוסנת, בהשוואה ל-1.16 ו-0.91 במשתתפים המחוסנים. בקבוצה המחוסנת, שיעורי הדיכאון לאחר מחלה קלה או בינונית היו דומים לאלה שלפני ההדבקה או ללא הדבקה כלל.

פרופסור ג'ונתן סטרן, החוקר הבכיר במחקר, ציין כי "היתרון של החיסון היה שהוא מנע מאנשים לחלות בקורונה קשה ולכן מנע את ההשלכות השליליות של קורונה בטווח הארוך".

החוקרים מדגישים כי הממצאים תומכים בהמלצה לחיסון נגד קורונה באוכלוסייה הכללית, ובמיוחד בקרב אנשים עם מחלות נפש, שעשויים להיות בסיכון גבוה יותר הן להידבקות בנגיף והן לתוצאות שליליות לאחר הידבקות.

ד"ר ונקסיה ווקר, המחברת הראשונה של המחקר, הדגישה את ההשלכות החשובות של הממצאים על בריאות הציבור ועל שירותי בריאות הנפש, שכן מחלות נפש חמורות קשורות לצרכי טיפול אינטנסיביים יותר ולהשפעות שליליות ארוכות טווח על הבריאות.

פרופסור סטרן ציין כי המחקר ממשיך, וכי הצוות כבר זיהה קשרים בין קורונה למחלות לב וכלי דם, סוכרת ועתה גם מחלות נפש. הוא הוסיף כי הם ממשיכים לחקור את ההשלכות של קורונה עם פרויקטים מתמשכים הבוחנים קשרים בין קורונה למחלות כליה, מחלות אוטואימוניות ומחלות ניווניות של מערכת העצבים.