קיים צורך בלתי מסופק בטיפולים פומיים בטוחים ויעילים עבור מחלת הקורונה (COVID-19) עם פוטנציאל נמוך לאינטראקציות בין תרופתיות. במחקר ראשון באדם, אקראי, מבוקר אינבו, פאזה 1, החוקרים העריכו את אובלדסיביר (Obeldesivir), נוקלאוזיד (קדם-תרופה) שניתן דרך הפה ועובר מטבוליזם לחומר הפעיל GS-443902 שפועל כמעכב RNA-dependent RNA polymerase, תוך ציון ההשפעות האנטי-ויראליות החזקות שלו נגד וריאנטים של נגיף הקורונה במחקרים לא-קליניים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Clinical Pharmacology & Therapeutics, החוקרים שאפו להעריך את הבטיחות, הסבילות והפרמקוקינטיקה של אובלדסיביר במתן פומי ובנוסף להעריך את הספיגה, הפיזור, חילוף החומרים וההפרשה של אובלדסיביר מסומן ([14C]-Obeldesivir).
משתתפים בריאים קיבלו אובלדסיביר במינונים שנעו בין 100 ל-1,600 מ"ג. בנוסף, המשתתפים קיבלו אובלדסיביר מסומן על ידי 14-C (500 מ"ג, 100 μCi) במתן פומי על מנת לעקוב ולמדוד את פירוק החומר וסילוקו.
מתוצאות המחקר עולה כי אובלדסיביר היה בטוח ונסבל היטב במינונים בודדים ומרובים, ללא פוטנציאל מובהק להארכת QT. החשיפה למטבוליט הפעיל GS-441524 עלתה פרופורציונלית בטווח המינון של 100-900 מ"ג. GS-441524 הראה הצטברות של 35% לאחר פעמיים ביום ו-12% לאחר מינון חד-יומי במשך חמישה ימים. החוקרים מצאו גם כי הריכוז התוך תאי של GS-443902 בתאים חד-גרעיניים בדם היקפי עלה באופן פרופורציונלי. צריכת מזון לא שינתה באופן משמעותי את ריכוז הפלזמה של GS-441524. לאחר מתן אובלדסיביר מסומן על ידי 14-C, כ-90.7% מהמינון הניתן נספג, כאשר 58.5% הופרשו באמצעות שתן ו-32.2% באמצעות צואה. GS-441524 היה המרכיב העיקרי שנמצא בפלזמה וסולק בעיקר באמצעות הפרשה כלייתית.
החוקרים סיכמו כי הנתונים תומכים בבחירת משטר מינון של 350 מ"ג פעמיים ביום עבור אובלדסיביר לצורך הערכה נוספת במחקרי פאזה 3 שמטרתם לטפל במחלת הקורונה, תוך שימת דגש על הבטיחות, היעילות והסיכון הנמוך לאינטראקציות בין תרופתיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
