במחקר תצפיתי, החוקרים בדקו כיצד חיסון והצטברות חסינות הפחיתו בהדרגה את ההשפעות הקשות של מגיפת הקורונה (COVID-19) במתקני טיפול ארוך טווח (long-term care facilities), שנפגעו בתחילה באופן קשה מהמגיפה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 26,286 דיירים בני 65 ומעלה מהמתקנים המשתתפים, שהיה להם זמן מעקב פנוי בתקופת המחקר. מתוכם, 8,513 תושבים (32.4%) נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה לפחות פעם אחת. החוקרים חישבו שיעורי ההיארעות (IRs) של תמותה הקשורה למחלת הקורונה ואשפוזים בבתי חולים ברבעון קלנדרי, יחד עם יחסי תמותה מזיהומים (IFRs, תוך 28 ימים) ויחסי אשפוז מזיהומים (IHRs, בתוך 14 יום).
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור ההיארעות של תמותה הקשורה למחלת הקורונה היתה הגבוה ביותר ברבעון הראשון של 2021 ועומדת על 0.47 לכל 1,000 ימי אדם, שהם כשליש מכלל מקרי המוות במהלך אותו רבעון, וירד ל-0.10 לכל 1000 ימי אדם עד הרבעון הראשון של 2023. יחס התמותה מזיהומים ירד מ-24.9% ל-6.7%, ויחס האשפוז בזיהומים מ-12.1% ל-8.8% במהלך תקופת המחקר. לאוכלוסית המחקר היו שיעורי היארעות הכוללים גבוהים לתמותה עבור כל רבעון שהוערך, המקביל להסתברות לתמותה שנתית של 28.8-41.3%.
החוקרים סיכמו כי יישום של ניטור סטנדרטי בזמן אמת של שיעורי אשפוז ותמותה בעקבות זיהום יכול להנחות החלטות מדיניות לגבי התערבויות שאינן תרופתיות לבלימת העברה בתוך מתקנים אלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
