התגלה מנגנון הגורם לרמות נמוכות של סרוטונין בלונג קוביד

לאנשים שרמות הסרוטונין שלהם נמוכות יש סיכוי גבוה יותר לסבול מתסמיני לונג קוביד. כך עולה ממחקר שעליו נכתב השבוע ב-New York Times.

במחקר, שפורסם ביום ב' השבוע בכתב העת Cell, חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה טוענים כי דילול הסרוטונין מופעל על ידי שאריות של הנגיף הנשארות במעיים. לדבריהם, סרוטונין מדולדל יכול להסביר במיוחד בעיות זיכרון וכמה תסמינים נוירולוגיים וקוגניטיביים של לונג קוביד.

המחקר הוא אחד מכמה מחקרים חדשים המתעדים שינויים ביולוגיים ברורים בגופם של אנשים עם לונג קוביד. מחקרים אלה מציגים הסברים למצב עם מופעים שונים ושלעתים קרובות אינו נחשף בכלי אבחון סטנדרטיים כמו צילומי רנטגן.

המחקר יכול להצביע על הדרך לטיפולים אפשריים, כולל תרופות שמגבירות את רמת הסרוטונין. הכותבים סבורים שהמסלול הביולוגי שהמחקר שלהם יכול לאחד רבות מהתיאוריות העיקריות של הגורמים ללונג קוביד: שרידים מתמשכים של הנגיף, דלקת, קרישת דם מוגברת וחוסר תפקוד של מערכת העצבים האוטונומית.

"כל ההשערות השונות הללו יכולות להיות קשורות למסלול הסרוטונין", אמר כריסטוף תאייס, מחבר ראשי של המחקר ועוזר פרופסור למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה. "בנוסף, גם אם לא כולם חווים קשיים במסלול הסרוטונין, לפחות תת קבוצה עשויה להגיב לטיפולים שמפעילים את המסלול הזה".

"זהו מחקר מצוין שמזהה רמות נמוכות יותר של סרוטונין כמנגנון ללונג קוביד", ציינה אקיקו איוואסאקי, אימונולוגית מאוניברסיטת ייל. הצוות שלה ועמיתיה בבית הספר לרפואה של איקאן במרכז הרפואי הר סיני פרסמו לאחרונה מחקר שזיהה שינויים ביולוגיים אחרים הקשורים לכמה מקרים של לונג קוביד, כולל רמות ההורמון קורטיזול. מחקרים אלה יכולים להצביע על תת סוגים ספציפיים של לונג קוביד או על אינדיקטורים ביולוגיים שונים לנקודות שונות במצב.

סדרת שיבושים שנוצרו על ידי פיסות וירוסים במעיים

במחקר הנוכחי, החוקרים ניתחו את דמם של 58 חולים שחוו לונג קוביד בין שלושה ל-22 חודשים לאחר שנדבקו בנגיף. תוצאות אלו הושוו לניתוח דם של 30 אנשים ללא תסמינים לאחר קוביד ו-60 חולים שהיו בשלב מוקדם ואקוטי של זיהום בנגיף הקורונה.

מעיין לוי, מחברת ראשית ועוזרת פרופסור למיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה פרלמן, אמרה כי רמות הסרוטונין ומטבוליטים אחרים השתנו מיד לאחר הזיהום בקורונה, דבר שקורה גם מיד לאחר זיהומים ויראליים אחרים, אבל אצל אנשים עם לונג קוביד, הסרוטונין היה המולקולה המשמעותית היחידה שלא התאוששה לרמות שלפני הזיהום.

הסברה היא ששרידים ויראליים מניעים את המערכת החיסונית לייצר אינטרפרונים, חלבונים הנלחמים בזיהום. האינטרפרונים גורמים לדלקת המפחיתה את יכולת הגוף לספוג טריפטופן, חומצת אמינו המסייעת בייצור סרוטונין במעיים. בנוסף, קרישי דם שעלולים להיווצר לאחר זיהום בקורונה עלולים לפגוע בייצור סרוטונין בגוף.

החוקרים מסבירים כי סרוטונין מדולדל משבש את מערכת העצבים המעבירה אותות בין הגוף למוח. כמו כן, סרוטונין ממלא תפקיד בזיכרון לטווח קצר ורמה נמוכה שלו עלולה להוביל לבעיות זיכרון ולבעיות קוגניטיביות אחרות שנצפו בלונג קוביד.

כיוון שהמחקר נערך עם מספר קטן של נבדקים, יש לאשר את הממצאים במחקר נוסף. משתתפים בכמה מחקרי קוביד ארוכים אחרים, שבהם לחלק מהמטופלים היו תסמינים קלים יותר, לא תמיד הראו סרוטונין נמוך, תוצאה שלדברי ד"ר לוי עשויה להצביע על כך שהדלדול בסרוטונין התרחש רק אצל אנשים שהלונג קוביד שלהם כרוך בתסמינים חמורים מרובים.

המאמץ המחקרי מתמקד בניסיון לזהות סמנים ביולוגיים ללונג קוביד, שינויים ביולוגיים שניתן למדוד כדי לסייע באבחון. ד"ר תאייס מציין שהמחקר החדש מציע שלושה שינויים כאלה: נוכחות של שאריות ויראליות בצואה, סרוטונין נמוך ורמות גבוהות של אינטרפרונים.

רוב המומחים מאמינים שלא יהיה סמן ביולוגי אחד למצב, אלא שיופיעו מספר אינדיקטורים ואלה עשויים להשתנות בהתבסס על סוג התסמינים וגורמים אחרים.

יש צורך עצום למציאת דרכים יעילות לטיפול בלונג קוביד וניסויים קליניים למספר טיפולים נמצאים עתה בעיצומם. ד"ר לוי וד"ר תאייס ציינו כי בקרוב יתחילו ניסוי קליני לבדיקת פלואוקסטין, מעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיבי המשווק לעתים קרובות כפרוזק, ואולי גם טריפטופן. "אם נשלים את החוסר בסרוטונין או נמנע את הפירוק שלו, אולי נוכל לשחזר חלק מהאותות ולשפר את הזיכרון והקוגניציה בחולים אלה", סיכמה ד"ר לוי.