השבוע תציין ישראל שלוש שנות קורונה, מאז אובחן החולה הישראלי הראשון בפברואר 2020. המגיפה המשמעותית ביותר במאה השנים האחרונות הביאה לתחלואה קטלנית, הדבקות המוניות וחיים בין סגרים, מסיכות וחיסונים.
עוד בעניין דומה
בראיון עם פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, לשרי מקובר-בליקוב ב"מעריב", הוא מעיד על קבלת ההחלטות בתחילת המגיפה: "אני חושב שהדעה המקצועית נשמעה, היה לה מקום מוביל והשיח שהתנהל עם ראש הממשלה ושר הבריאות היה מכבד ומאפשר. זה לא אומר שבכל פעם שחשבנו כאנשי מקצוע שצריך לעשות משהו מסוים הוא נעשה, אבל זה חלק ממנגנון קבלת החלטות שקול וענייני".
הקורונה, לדבריו, "היתה מצב חדש לאנושות, שהתקשתה להתמודד עם נגיף לא מוכר, מידבק מאוד, אלים מאוד, ובתחילה גם ללא חיסון. כשהסינים התחילו לספר על התפרצות המגיפה, המידע היה חלקי, אבל העולם התחיל להפנים שיש פה אירוע בסדר גודל עולמי. היתה הבנה שמדובר במחלה מידבקת שתכף תתפשט לכל המדינות. אז היו לנו אנטנות פתוחות, אבל כמות המידע הייתה מוגבלת ונערכנו בחוסר ודאות.
"היה בלבול גדול ומידע חסר. בהתחלה נערכנו לקניית מכונות הנשמה ופחדנו מקריסת טיפול נמרץ, ודי מהר הבנו שבישראל הבעיה שלנו היא דווקא כמות הצוות הרפואי ולא מספר מכונות ההנשמה, כי עוד לא נולדה מכונת הנשמה שיכולה להתלבש על החולה בכוחות עצמה".
בעניין ההחלטות על הסגרים, שלוו בביקורת רבה גם בזמן אמת וגם בדיעבד, אמר: "פעלנו בסביבה של אי ודאות, וזו ממש אמנות לקבל החלטות כשהמטרה המרכזית היא הצלת חיים. אני חושב שכשאין חיסונים, הכלי היחיד לצמצם הדבקה בנגיף אלים שהורג גם צעירים וגם נשים בהריון הוא הגבלות וסגרים. היו התלבטויות ומורכבויות בזמן אמת, אבל להטיל סגר כשיש נגיף חדש שהעולם יודע שהוא קטלני והסינים לא משתפים בכל המידע עליו, הוא צעד לגיטימי ומתבקש, וכל הביקורת לאחר מכן היא חוכמה שבדיעבד".
על יחס החברה הערבית לחיסונים אמר: "בחברה הערבית היה שיח של קונספירציות, למשל היה דיבור שדרך החיסונים מכניסים שבבים לתוך הגוף כדי לעקוב אחרי האוכלוסיה הערבית, או גרוע יותר, לדלל ולצמצם אותה. בגלל שערבי במדינת ישראל מרגיש שהמציאות שלו מורכבת, לקחנו גם את זה בחשבון כשרצינו לשכנע אותו שיש מחלה שצריך להתגונן מפניה".
בראיון, פרופ' זרקא מתח ביקורת על נאונו באו"ם של ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, שבו "סגר חשבון" עם מערכת הבריאות. "שם הוא פספס. בנט היה מאוד ערני לקורונה ושאל שאלות לא פשוטות בדיונים, שמאוד אתגרו אותנו. לכן הייתי בטוח שהוא הולך להגיד לעולם, תלמדו מהדגם הישראלי איך מנהלים מגיפה, איך מייצרים ממשקים בין הדרג המקצועי לדרג הפוליטי, ואיך הקמנו את קבינט הקורונה - הרי היינו הראשונים בעולם שחשבו ששתי מנות חיסון לא מספיקות.
"... ופתאום במקום שהוא יסביר לעולם איך יש לו את אנשי המקצוע המובילים בעולם, הוא בחר ללכת למקום שאומר, אני מקבל החלטות והם רק ממליצים, ומסביר לעולם על מנהיגות. זו היתה אכזבה כל כך גדולה, כי זה היה כל כך לא תואם את המציאות, שאמרתי שכנראה מישהו כתב לו את הנאום והוא לא עבר עליו. אחרי שהוא חזר, ישבנו ודיברנו, והיה חשוב לו להגיד שאולי הדברים יצאו מהקשרם ושהוא סומך עלינו, כדי לחזור למסלול הנכון".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
