הפיתוחים המקומיים לקורונה – סוף דבר?

בעוד ארגוני הבריאות העולמיים מודאגים בימים אלה מגל הקורונה האדיר ששוטף כעת את סין - על פי ההערכות, סין חווה 37 מיליון הידבקויות חדשות ביום, ניכר כי העולם מתחיל להרגיש שאלה הם שלבי גסיסתה האחרונים של המגיפה שהפכה את העולם על כנו. כשנזכרים באותה תקופה, קשה להאמין שרק לפני שלוש שנים לא מעט אנשים הרגישו כאילו קץ העולם והאנושות מתקרב.

זה התחיל כמו סצינה מסרט מדע בדיוני - במהלך דצמבר 2019 זוהו מספר מקרים של דלקת ריאות מנגיף מסתורי בעיר וואהן שבסין. הנגיף המסתורי קיבל את השם SARS-CoV-2, או בשמו הידוע יותר וירוס הקורונה, ובתוך חודשים ספורים החל להתפשט בסין ולזלוג לשאר מדינות העולם. התחושה בתחילת המגיפה היתה תחושה אפוקליפטית – אנשים נהרו לרשתות שיווק המזון למלא את מאגרי נייר הטואלט שלהם והמדינה נכנסה לסגר מוחלט. כתוצאה מכך, הזרקור של דעת הקהל העולמי עבר לכמה חודשים מפוליטיקה ומלחמות אל עבר מערכת הבריאות.

מערכת הבריאות העולמית יצאה לקרב המשמעותי ביותר שהיה לה בעת המודרנית. רופאים, בתי חולים, חברות ביוטכנולוגיה, אוניברסיטאות ומדינות החלו לשפוך כספים ולהעביר תקציבים אל עבר חקר הנגיף, המחלה והטיפול בה. גם מערכת הבריאות הישראלית, הן גופים ציבוריים והן במגזר הפרטי, הבינו לאן נושבת הרוח. תקציבי עתק הושקעו במחקר ופיתוח כשהמטרה היתה ברורה – לשים את ישראל בראש החזית למאבק בקורונה.

החיסון הישראלי לקורונה – "ברילייף"

כשחושבים על הפיתוחים הישראליים כנגד וירוס הקורונה, ככל הנראה המפורסם והידוע שבהם הוא החיסון הישראלי לקורונה. החלום לחיסון ישראלי לקורונה הופיע בקול תרועה רועם והתפוגג כלאחר יד. החיסון הישראלי, "ברילייף", נולד בתחילת המגיפה כשראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, החליט על תחילת הפיתוח של החיסון במכון הביולוגי בנס ציונה, בראשות פרופ' שמואל שפירא. המדינה העבירה תקציב לפיתוח החיסון והמכון החל במחקר פרה-קליני.

המנגנון שנבחר עבור החיסון הישראלי היה מנגנון מוכר (בשונה מהחיסונים של החברות פייזר ומודרנה) שהיה בשימוש בחיסון יעיל למחלת האבולה. המנגנון היה מבוסס על הנדסה גנטית של נגיף ה-VSV, כך שיציג על גבי המעטפת שלו את חלבון הספייק של וירוס הקורונה.

נגיף ה-VSV גורם למחלה קלה בלבד בבני אדם, כך שהזרקתו לא אמורה להזיק יתר באופן משמעותי למחוסן. הנגיף המהונדס מעורר את מערכת החיסון נגדו וכנגד חלבון הספייק המוצג על גביו ובכך, המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים העשויים למנוע את מחלת וירוס הקורונה (1).

המחקר הפרה-קליני הראשוני של החיסון בוצע במעבדה על אוגרים והראה כי מנה בודדת הביאה להשראה מהירה וחזקה של נוגדנים כנגד הנגיף, לצד היותו בטוח לשימוש. החיסון הגן על האוגרים מפני הנגיף כפי שבא לידי ביטוי בתחלואה מופחתת, הגנה על הריאות ופינוי ויראלי מהיר והמחקר פורסם בכתב העת Nature communicationsי(2).

הנסיין הראשון  ענר אוטולנגי מקבל את החיסון הישראלי לקורונה. צילום יונתן זינדל פלאש 90

לאחר כעשרה חודשי המתנה, ב-1 בנובמבר 2020, הוכרז על תחילת הניסויים הקליניים. לוח זמנים מכובד לחיסון הישראלי הראשון, אך הרחק מאחור בהשוואה לחברות הפארמה הגדולות. באותם זמנים של סוף 2020, מרוץ החיסון (המערבי) הראשון כבר הסתיים, כשהחיסון של "פייזר-ביונטק" כבר היה מוכן. אחריו כבר הגיעו החיסונים של החברות מודרנה ואסטרהזניקה, והסיפור היה נראה די גמור.

באוגוסט 2020 הכריז ראש המכון הביולוגי דאז, פרופ' שפירא כי "מילאנו את המשימה על הצד הטוב ביותר. המוצר בידינו. יש לנו חיסון מצוין". בנובמבר 2020 החל מחקר פאזה 1 כשהחיסון ניתן לשני המתנדבים הראשונים, שגב הראל בן ה-26 וענר אוטולנגי בן ה-34. "אני מרגיש נהדר ומתלוצץ עם רופאיי", אמר אחד המתנדבים לאחר שקיבל את החיסון במעמד ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי וראש המכון הביולוגי פרופ' שפירא (3).

למרות שהחיסון של "פייזר" כבר החל להתקדם בצעדי ענק לקראת הפצה המונית, ההתרגשות והאופטימיות בנוגע לחיסון הישראלי היתה בשיאה. ראש הממשלה נתניהו הצהיר "זה האור בקצה המנהרה", ושר הביטחון גנץ ציין כי "זהו יום של אופטימיות זהירה בזכות הסיירת המדעית שלנו".

כחודש לאחר מכן, בדצמבר 2020 אושר על ידי ה-FDA החיסון של פייזר והעולם החל לראשונה לראות את "האור הקצה המנהרה" שעליו דיבר נתניהו. כשבוע לאחר מכן קיבל גם החיסון של "מודרנה" את האישור והעולם החל להסתער על החיסונים.

בשלב זה, היה ברור שהחיסון הישראלי שעדיין היה בפאזה 1/2 מפגר הרחק מאחור. במרץ 2021 עזב במפתיע ראש המכון הביולוגי פרופ' שפירא את תפקידו במכון, בשלב קריטי שבו מיזם החיסון הישראלי היה נתון בקשיים ולא עמד בלוח הזמנים שהציב פרופ' שפירא בעצמו. השוק התמלא אט אט בחיסונים אחרים ונראה שהמכון חסר הניסיון בפיתוח חיסונים מתקשה לעמוד בעבודות הפיתוח. הקושי גבר כשישראל הפכה לאחת המדינות המחוסנות בעולם ונוצר קושי לגייס נבדקים למחקר.

עם פרוץ וריאנט הדלתא וזינוק חד במספר המקרים בקיץ 2021, נדמה היה שהחיסונים ה"וותיקים" של החברות הגדולות אינם מספקים את הסחורה ורוחות של תקווה נשבו במשרדיהם של מפתחי החיסון הישראלי. ביולי 2021 הודיע שר הביטחון גנץ על התקשרות עם חברת NRX כדי שתמשיך את הפיתוח והמסחור של החיסון הישראלי. בסוף ספטמבר 2021, כשכבר ראו את סוף גל הדלתא, הכריז פרופ' יוסי קרקו, מנהל המרכז למחקר קליני בבית החולים הדסה, שם מתבצע חלק מהניסוי הקליני, כי החיסון של המכון הביולוגי השלים את השלב השני של הניסויים הקליניים, והתוצאות הראשוניות טובות. לדבריו, שיעור תופעות הלוואי קטן משמעותית בהשוואה לחיסונים הקיימים, ורמות הנוגדנים גבוהות יותר (4).

בספטמבר 2021 אמר בראיון ל-N12 פרופ' שפירא, מנהל המכון הביולוגי עד מרץ 2021, כי "אני מוכן להתחייב שאם נעבור את שלב שלוש - ונעבור אותו טוב כמו שאני מקווה ומאמין שנעבור אותו - עדיין הרבה מאוד מדינות ירצו את החיסון הישראלי".

באותו ראיון אמר שפירא כי "דבר אחד שאני יודע ותמיד ידעתי - אנחנו במדינת ישראל רצים למרחקים קצרים. תן לנו מלחמת ששת הימים כזאת ואנחנו קורעים אותם, תן לנו מערכה יותר ממושכת ואנחנו מתחילים כבר קצת אולי לדשדש". הוא הוסיף כי "אתה מקים בבוקר ועדה מייעצת, יש פנדמיה - שיישבו היום אחר הצהריים. מה עשו? קבעו שלושה שבועות קדימה. שלחנו מיילים, ביקשנו תשובה בתוך 48 שעות וענו, 'זה קצת מהר, אי אפשר לתת תשובה ב-48 שעות'. אז עשרה ימים? 'לא, לא עשרה ימים'. וגם השבועיים נהפכו ל-14 ימי עבודה. יותר מארבעה חודשים במצטבר הלכו ככה לאיבוד, במרוץ עולמי שבו כל יום חשוב. היינו מוכנים לניסוי הקליני בתחילת ספטמבר - ארבע דחיות עד ל-1 בנובמבר" (5).

בראיון ל"גלובס" במרץ 2022 אמר פרופ' שפירא כי "זו היתה החלטה טובה של המכון לפתח את החיסון ושל המדינה להשית את זה על המכון. ביום-יום, המכון מפתח חיסונים נגד איומים ביולוגיים חיסוניים, אבל הם שימושיים גם לאזרחות".

מחקר הפאזה השלישית תוכנן להימשך במדינות בחו"ל, שם סטטוס הקורונה היה שונה מישראל, אך עם חלוף גל הדלתא והתחושה כי סוף סוף הקורונה מאחורינו, הודיעה למשקיעים חברת NRX ב-31 במרץ 2022 כי "התקבלה החלטה לא להמשיך עם מיזם ברילייף - קוביד 19". בכך, סאגת החיסון הישראלי הסתיימה.

EXO-CD24 – מחקר הסרטן לקורונה

אחד הפיתוחים כנגד נגיף הקורונה שהתפרסמו במיוחד היתה התרופה שפותחה על ידי פרופ' נדיר ארבר, EXO-CD24. פרופ' ארבר, פנימאי וגסטרואנטרולוג, משמש כראש המרכז למניעת סרטן במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב וראש מעבדת מחקר בתחום האונקולוגיה של מערכת העיכול. בשיא מגיפת הקורונה, בעת דיון סוער עם מנהלת המעבדה שלו, ד"ר שירן שפירא, הבינו כי יכול להיות שהמולקולה שאותה הוא חוקר מזה כ-25 שנה עשויה להיות טיפול אפשרי לקורונה.

"זה היופי של המחקר - אתה אף פעם לא יכול לדעת לאיזה מחוזות זה יוביל אותך", אמר ארבר בראיון למגזין "מדיק". "כשלושה חודשים לאחר פרוץ מגיפת הקורונה, נפל לנו לפתע האסימון. הבנו שאם נחשוב ב-180 מעלות על הבעיה, יש לנו למעשה את הפתרון. הפתרון שביקשנו לפתח הוא לא לקורונה עצמה, אלא לסיבוך העיקרי שלה, מסכן החיים, והוא הסערה הציטוקינית".

פרופ' נדיר ארבר. "במשרד הבריאות הישראלי היו מאוד נוקשים עימנו לגבי הבטיחות של התרופה ולא היו מוכנים להתפשר, ובצדק". צילום: דוברות איכילוב

CD24 הוא חלבון קטן המעוגן על ממברנת התא ומתפקד כמווסת נקודת בקרה חיסונית (6, 7). המחקר המקורי בחלבון הגיע מתחום חקר הסרטן. "תאי הסרטן מתחמקים ממערכת החיסון של הגוף בעזרת הצגתו של החלבון, כפי שנקרא בעגה המקצועית do not eat me signal. ואכן, אחד הפיתוחים המבטיחים שלנו לטיפול בסרטן הינו יצירת נוגדנים אנושים כנגד חלבוני ה-24CD המבוטא על גבי התאים הסרטניים", מסביר פרופ' ארבר ומוסיף: "המנגנון הייחודי של 24CD מאפשר לעכב בצורה בררנית את מסלול יצירת הציטוקינים והכימוקינים - הסערה הציטוקינית. מסלול זה נקרא גם מסלול ה-NFkB והוא מעוכב בשתי נקודות מפתח".

פרופ' ארבר מדגיש כי לתרופה פוטנציאל משמעותי ולדבריו היא יכולה להיות game changer משמעותי בטיפול במחלות נוספות. "היתרון העצום של התרופה הינו העובדה שהיא יודעת להבחין בין שני מסלולים שבהם הגוף מגיב ולכן מתקנת ומחזירה לפעילות נורמלית בצורה בררנית רק את אותו החלק במערכת החיסון שיצא מכלל שליטה, בד בבד מבלי לפגוע בחלקו האחר שאחראי על ההתמודדות עם הוירוס עצמו וסילוקו מהגוף. זהו למעשה הסטרואיד החדש, הדור החדש שלהם. אותה היעילות ללא רעילות".

בנוסף ליכולת של CD24 לווסת את מערכת החיסון ולעכב את הסערה הציטוקינית, פרופ' ארבר מציין כי גם הנשא של התרופה היווה פריצת דרך משמעותית. "הנשא של התרופה, שגם הוא פריצת דרך עולמית, הינו אקסוזום (exosome). אקסוזום הוא מולקולה זעירה בצורת בועית קטנה המופרשת מהממברנה של כמעט כל התאים בגופנו ומשמשת לתקשורת בין תאית. כך, התאים בגופנו מדברים זה עם זה ומחליפים אינפורמציה. לכן, זהו נשא ביולוגי אידיאלי, הן בשל גודלו והן בשל תכונות נוספות המאפיינות אותו", מסביר פרופ' ארבר.

בשיא המגיפה, ברגע של התפכחות, הבין פרופ' ארבר שהמולקולה שחקר כל כך הרבה שנים יכולה לטפל באופן מפתיע לא רק בסרטן, אלא גם בנגיף המדובר ביותר בעולם. "כשנפל האסימון, הבנו שאם ננצל את התכונות של CD24 יכולה להיות לנו התרופה המושלמת לטיפול בסערה הציטוקונית. ואיך נגיש את התרופה? אנו כבר עשור עושים שימוש במודלים שונים עם האקסוזום, והרי לנו הנשא המושלם. בנוסף, את התרופה ניתן לתת ישירות אל תוך הריאות, מקום הבעירה של הסערה הציטוקינית, על ידי אינהלציה", הוא מסביר.

לאחר שהבינו את הפוטנציאל הטמון ב-CD24, פרופ' ארבר וצוותו ב"איכילוב" יצאו לדרך. הם החלו בפיתוח התרופה, ובמהרה התקדמו לבחינת התרופה החדשה in-vitro ובמודלי חיה. לאחר שסיימו את המחקר הפרה-קליני, התקדמה התרופה למחקר הקליני, מחקר פאזה 1b/2a, שכלל 35 חולי קורונה במצב בינוני-קשה ב"איכילוב". במחקר לא דווחו תופעות לוואי הקשורות לתרופה ותוצאותיו פורסמו בכתב העת EMBO Molecular Medicineי(8).

"לאחרונה סיימנו מחקר פאזה 2b בשלושה מרכזים מובילים ביוון על 90 מטופלים ותוצאותיו נשלחו כעת לפרסום. התחלנו את המחקר האולטימטיבי, International quadri blind EXO-CD24 vs placebo, בחמישה מרכזים רפואיים. עד עתה גויסו כ-36 חולים, אך קצב הגיוס כרגע מאוד איטי ועומד על מטופל בחודש. אני פועל על מנת לשנות את הפרוטוקול ולהרחיבו כך שיאפשר גיוס מטופלים נוספים", אומר פרופ' ארבר ומוסיף: "בנוסף, נתנו את התרופה לתשעה חולים קשים מאוד, חלקם מונשמים, במסגרת של טיפול חמלה. קשה לדעת כי מדובר בחולים קשים מאוד, אך גם כאן הרושם הוא, ובעיקר בקרב מושתלי כליה, שהתרופה בטוחה וייתכן גם יעילה".

למרות התחושה שתמה תקופת הקורונה, פרופ' ארבר אופטימי באשר לתרופה שפיתח. הוא מאמין כי במידה שיגיע גל נוסף, יש להם כבר פתרון מוכן. במידה שלא, הוא טוען כי "המעבר להתוויות אחרות הוא פשוט ואם לא יערימו מכשולים רגולטוריים, הפלטפורמה שפיתחנו תוכל לעזור למיליוני בני אדם במהירות ובעלות נמוכה".

בראיון עימו דואג פרופ' ארבר לשבח את משרד הבריאות ואת הביורוקרטיה הישראלית: "במשרד הבריאות הישראלי היו מאוד נוקשים עימנו לגבי הבטיחות של התרופה ולא היו מוכנים להתפשר, ובצדק. עם זאת, הוא מוסיף, "אני חייב לציין את הפתיחות שלהם בקבלת החדש, הלא מובן והלא ידוע ובכך שעזרו לנו בהקלה של כל מיני מכשולים ביורוקרטיים. במלחמה חגור ונשק זה חובה אבל על צחצוח גילוח ניתן לוותר".

פרופ' ארבר מבקש להעביר מסר לקובעי המדיניות: צריך תמיד להתכונן לקראת העתיד ולהיות מוכנים לכל מגיפה כלל עולמית חדשה. הוא אומר כי "הפעם העולם לא היה מוכן, אך הקורונה חוללה שינוי ואנו מנסים להתכונן לקראת הבלתי נודע. תחושתי האישית היא שעקב שינויי האקלים, תכיפות המגיפות רק תלך ותגבר. בכלל, הקורונה גרמה לשינויים תפיסתיים בתחומים רבים. השינויים מורגשים גם כעת ולא משויכים רק לשיאה של המגיפה. עם זאת, הדברים נותרו מאתגרים".

אמור 18 - סידן קרבונט אמורפי

פיתוח ישראלי נוסף שעלה לכותרות היה התרופה של חברת הביוטכנולוגיה אמורפיקל, "אמור 18", בראשה עומד המנכ"ל יוסי בן. חברת אמורפיקל מייצרת טיפולים המבוססים על החומר הפעיל שפיתחה - סידן קרבונט אמורפי. התרופות שמפתחת אמורפיקל עשויות לשמש למגוון מצבים בריאותיים, בין השאר בדלקות כרוניות, בכאב ובאוסטאופורוזיס. החברה מבצעת מספר ניסויים קליניים כיום ובין השאר אחד מהניסויים של החברה בוצע לא מכבר על ידי איתן סטיבה כחלק מ"משימת רקיע" בחלל.

יוסי בן, מנכ"ל אמורפיקל. "זרקו אותנו מהמדרגות - פוספסה פה הזדמנות משמעותית". צילום: שלומית בן

"החומר הפעיל שפיתחנו מוריד את רמות החומציות באתר שבו הוא נקשר, ובכך מפחית את רמות הדלקת המקומית", אמר בן בראיון למגזין "מדיק". "עד לפני שנתיים נשארנו מתחת לראדר כי היינו עסוקים בפיתוח המוצרים וברישום פטנטים. בתחילת מגיפת הקורונה למדנו את המנגנון והבנו שהמוצר שלנו מתאים מבחינת המנגנון גם לטיפול במחלת הקורונה. לכן, מגיפת הקורונה באה לחברה שלנו בתזמון טוב ומיהרנו לפתח את המוצר ולהתחיל ניסויים קליניים".

לדברי בן, בשונה מסידן קרבונט גבישי, שחלקיקיו בגודל כמה מיקרון ונהיה מסיס רק ברמות חומציות נמוכות, מתחת ל-PH 5.5, הסידן קרבונט האמורפי של חברת אמורפיקל כולל חלקיקים ננו-מטרים המתמוססים בחומציות הדומה לחומציות הדם ב-PH של 7.4. תכונותיו אלו של החומר הפעיל מאפשרות לו להיות מסיס בדם ולחדור בין תאי האפיתל לרקמה הבין תאית. ברקמה הבין תאית משמש החומר כמווסת של רמות חומציות נמוכות הנפוצות בתהליכים דלקתיים, ובכך מפחית את הדלקת.

"מהביוכימיה שעומדת מאחורי התהליכים המאפיינים את מחלת הקורונה, הבנו שלרמות החומציות המקומיות בריאות יש השפעה מכרעת על יכולתו של הנגיף לגרום למחלה קשה יותר. כיוון שסידן קרבונט מפחית את רמות החומציות המקומיות במיקרו-סביבה בריאות, אנו מעריכים כי הוא פועל כנגד הנגיף במספר מנגנונים", אמר בן.

חלק ממנגנון ההדבקה של וירוס הקורונה כולל קשירה של חלבון הספייק לרצפטורים מסוג ACE2 הנמצאים על תאי האפיתל בריאות. אחד המנגנונים שבהם התרופה פועלת קשור לכך שככל הנראה הביטוי של ACE2 על גבי תאי האפיתל עולה כשרמות החומציות עולות (9). הסידן קרבונט האמורפי עשוי להוריד את רמות החומציות בסביבת התאים ובכך להפחית את ביטוי הרצפטור.

מנגנון נוסף שהוצע על ידי בן הוא הפחתת הפעילות של Cathepsin L, מתווך תוך תאי המסייע לוירוס הקורונה להתחבר לממברנת האנדוזום בתוך התא ובכך להיכנס לתא (10, 11). הפחתה של רמות החומציות בריאות מעכבת את פעילותו של Cathepsin Lי(12) ובכך עשוי הסידן קרבונט האמורפי לעכב את הדבקת התאים בוירוס. לדברי בן, נוסף על המנגנונים שפורטו לעיל, "עקב הפחתת רמות החומציות במיקרו-סביבה הבין תאית של תאי האפיתל, החומר הפעיל עשוי להפחית את שכפול התאים ולבצע גם איתות cytoprotective טוב יותר של התגובה החיסונית".

עם השערות אלו באשר למנגנון החומר הפעיל כנגד הוירוס, "אמורפיקל" החלה לבצע ניסויים קליניים בזמן מגיפת הקורונה. לדברי בן, הניסוי הקליני הראשון של "אמור 18" היה ניסוי פאזה 1 שכלל שישה מטופלים מבתי החולים שמיר (אסף הרופא) ואיכילוב. התרופה ניתנה בתוספת לטיפול הקיים. לאחר מספר ימים, כל ששת החולים החלימו ושוחררו מבתי החולים ללא כל תופעות לוואי הקשורות לתרופה.

לאחר התוצאות של מחקר פאזה 1, התקדמה החברה למחקר פאזה 2. מחקר הפאזה 2 היה מחקר אקראי כפול סמיות אליו גויסו 60 חולים בשלושה מרכזים (שמיר, זיו וקפלן) – 30 בקבוצת הטיפול ו-30 בקבוצת הביקורת. הטיפול והפלסבו ניתנו כתוספת לטיפול הקיים בדומה לניסוי פאזה 1. 30 החולים שהיו בקבוצת הטיפול שוחררו לביתם לאחר מספר ימים ואף מטופל לא נפטר או הועבר לטיפול נמרץ. לעומת זאת, בקרב 30 החולים שטופלו בפלסבו – שבעה הגיעו לטיפול נמרץ ושלושה מהם נפטרו.

לדברי בן, בית החולים זיו התרשם מתוצאות המחקר וביצע ניסוי המשך Open label על שבעה חולים וכולם שוחררו לביתם לאחר תקופת האשפוז (ללא נפטרים או מטופלים שהועברו לטיפול נמרץ). חשוב לציין שנתוני המחקרים המפורטים לעיל מבוססים על ניתוח הנתונים של החברה שטרם פורסם וטרם עבר ביקורת עמיתים. לדברי בן, במהלך השבועות הקרובים (תחילת ספטמבר 2022) הם עתידים להגיש את המחקרים לפרסום בירחון אקדמי ידוע.

למרות התוצאות המרשימות שהודגמו בניסויים, בן טוען כי החברה לא קיבלה את ההכרה והסיוע מהמדינה. "פוספסה פה הזדמנות משמעותית", הוא טוען. "כל פעם שפנינו למשרד הבריאות זרקו אותנו מהמדרגות. עם זאת, ראוי לציון היה פרופ' סלמאן זרקא, שדווקא נפגש עם המדענים שלנו והיה במעקב אחרי התרופה. הוא שוחח איתנו וביקש להמשיך להיות איתנו בקשר לאחר שהמחקר שלנו יעבור ביקורת עמיתים. התרשמתי ממנו לטובה, הוא מודע לכך שהמוצר שלנו הציג תוצאות של 100% הצלחה ומחכה לפרסום המאמר. שאר הגורמים במשרד הבריאות לא האמינו בנו ולא התייחסו אלינו. זה היה מתסכל מאוד".

כשנשאל אם הוא יכול להעריך למה לא התייחסו לתרופה כפי שציפה, אמר: "אני חושב שיכול להיות שהמנגנון הכביכול פשוט של התרופה והיכולת של התרופה לטפל במגוון רחב של מצבים גרם למעט סקפטיות בקרב הגורמים הללו. עם זאת, המוצר שלנו הדגים יכולות חריגות ואני מתקשה להבין איך אפשר להתייחס בזלזול למוצר שיכול להשפיע על כל כך הרבה אנשים".

התסכול של בן מהיחס שקיבל היה ניכר, ונראה כי הוא מעריך שהמדינה פספסה הזדמנות חד פעמית. כשנשאל היכן עומד הפרויקט כיום, ענה: "אמנם יכול להיות שכבר לא יהיה צורך ממשי בתרופה לקורונה, אך עקב התוצאות חסרות התקדים שלנו, אנו מאמינים שנוכל לגייס יותר כסף ממשקיעים להמשך הפיתוח שלנו".

לרשימת הספרות, ליחצו כאן