COVID-19 בישראל

השפעת הקורונה על תוחלת החיים בישראל היתה קטנה מהצפוי

למרות העלייה במספר מקרי מוות מקורונה בשנת 2021, נראתה ירידה בשיעורי התמותה בבני 75 פלוס - הירידה בתמותה מסיבות מוות שאינן קשורות לקורונה פיצתה על העלייה במספר המתים מקורונה

מגיפת הקורונה בישראל. צילום ארכיון: יונתן סינדל/ פלאש 90

על פי דו" משרד הבריאות שהתפרסם הבוקר (א', 10:00), עד כה נפטרו במגיפת הקורונה בישראל 10,360 בני אדם. למרות עלייה של 73% במספר מקרי המוות מקורונה בישראל בשנת 2021, ביחס לשנת 2020, נמנעה ירידה נוספת בתוחלת החיים בשנת 2021. כך עולה ממחקרו של פרופ' אלכס וינרב, מנהל המחקר במרכז טאוב, מומחה בדמוגרפיה וסוציולוגיה, שפורסם לאחרונה.

המחקר של פרופ' וינרב מחשב את השפעתה של המגיפה על תוחלת החיים בשנת 2021, בהמשך למחקר על תמותה עודפת ותוחלת חיים בישראל בשנת 2020 שפורסם בחודש מרץ 2021.

מגיפת הקורונה קטעה את העלייה בתוחלת החיים כפי שהכרנו ב-30  השנים האחרונות - עלייה שנתית של 2-3 חודשים. בשנת 2020 חוותה ישראל ירידה של כ-1.5 חודשים בתוחלת החיים. ואמנם, בתחילתו של גל התחלואה הראשון של הקורונה התעורר חשש שהמגיפה תגביר בעקיפין את התמותה גם עקב הסטת תשומת הלב ממצבים רפואיים אחרים, בייחוד בקרב קבוצות הגיל המבוגרות. "ממצאי המחקר מעידים שחשש זה, שהבענו בתחילת גל התחלואה הראשון, לשמחתנו לא התממש לפי שעה", אומר פרופ' וינרב.

יתר על כן, הוא מוסיף, "ממצאי המחקר מפתיעים ומצביעים על מערכת בריאות שממשיכה לפעול ולהתמודד עם מחלות כרוניות אחרות שאחראיות למרבית התמותה מעל גיל 75. למעשה, זה סימן להתמודדות מוצלחת של מערכת הבריאות עם האתגרים שהציבה בפניה הקורונה".

על פי המחקר הנוכחי, שיעורי התמותה מהווריאנטים של 2021 היו גבוהים יותר בגילים הצעירים. בשנת 2021 היו שיעורי התמותה גבוהים ב-5%-8% בגילים 20-44 וב-6.6% בגילים 65-74 ביחס לשיעורי התמותה בשנים 2017-2019. העליות האלו חרגו מהשינויים בשיעורי התמותה באותם הגילים בשנת 2020 (ירידות של כ-10% ו-2.5% בגילים 25-29 ו-35-44, בהתאמה, ועליות של כ-2% בשאר הגילים). הן משקפות ככל הנראה את העליות הגדולות במספר הנדבקים מקורונה בגילים הצעירים יותר בזמן התפשטות הוריאנטים של 2021 (הווריאנט הבריטי, דלתא ואומיקרון).

לעומת זאת, שיעורי התמותה בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר, בני 75 ומעלה, שבשנת 2020 עלו על אלה של 2017-2019 ב-1.8%, היו בשנת 2021 נמוכים ב-1.2% מאלה של 2017-2019. שינוי זה בשיעורי התמותה בגילים המבוגרים, שמרבית התמותה מתרכזת בהם, הוא בעל השפעה מכרעת בקביעת אומדני תוחלת החיים בשנת 2021.

מהמחקר עולה כי השפעת מגיפת הקורונה על תוחלת החיים בישראל בשנת 2021 היתה מצומצמת מהצפוי. בשנת 2021 תוחלת החיים בקרב גברים היתה נמוכה ב-1.3 חודשים (41 ימים) מזו של 2017-2019, טרום התפרצותה של מגיפת הקורונה, דומה לתוחלת החיים ב-2020.

לעומת זאת, בקרב נשים היא היתה נמוכה ב-0.6 חודשים (19 ימים) מזו ב-2017-2019. הסיבה העיקרית שנמנעה ירידה נוספת בתוחלת החיים בשנת 2021, למרות העלייה במספר מקרי מוות מקורונה, היא הירידה בשיעורי התמותה בגילים 75+. משמעות הדבר היא שירידה בתמותה מסיבות מוות שאינן קשורות לקורונה פיצתה על העלייה במספר המתים מקורונה.

המחקר הנוכחי גם מציג תמונה מפתיעה בה הסיכוי להישרדות בגילים המבוגרים עלה בשנת 2021. בהינתן שיעורי התמותה הסגוליים שנצפו ב-2021, 33.2% מן הגברים בני ה-75 ישרדו עד גיל 90, לעומת 32.8% על פי שיעורי התמותה של 2017-2019 ו-31.9% על פי שיעורי התמותה של 2020. קיימים שיפורים מקבילים בקרב נשים מבוגרות – 0.4 נקודות אחוז בהשוואה ל-2017-2019 ו-1.3 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2020.

בהתייחסותו לממצאים החדשים, נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, שיבח את מערכת הבריאות בישראל, אשר "הצליחה להתמודד עם אתגרים רבים וקשים, והובילה לא רק לעצירה בירידה בתוחלת החיים בישראל, אלא אף לחזרה לעלייתה ב-2021 יחסית לשנה שקדמה לה ובמיוחד לשמירה על האוכלוסיה המבוגרת. עם זאת, אין להמעיט בפגיעה של קורונה – במקום המשך העלייה של כחודשיים-שלושה לתוחלת החיים מדי שנה, ראינו ירידה קלה של כחודש בממוצע בשנתיים של המגיפה. הצפי כעת הוא שהיפוך המגמה עשוי להחזיר אותנו למסלול הקודם".

נושאים קשורים:  מחקרים,  מרכז טאוב,  פרופ' אלכס וינרב,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  תמותה,  תוחלת חיים,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
18.04.2022, 17:20

זו עוד הוכחה שהרבה מהנפטרים נפטרו "עם קורונה" ולא "מקורונה"

אנונימי/ת
18.04.2022, 19:14

השאלה היא אם אלרואי פרייס מעודכנת ותניח לנו לנפשינו כבר, כמו בשאר מדינות אירופה.

אנונימי/ת
19.04.2022, 20:56

פשוט אין לך בושה

אנונימי/ת
18.04.2022, 19:54

לא יכול להיות.
אנחנו נעמיד פני מופתעים

אנונימי/ת
18.04.2022, 20:29

בהחלט מפתיע!
איך כולם ידעו חוץ ממשרד הבריאות, נפתלי, ביבי ושאר יושבי המשרדים?
אולי בעתיד הממשלה תתיעץ עם רופאים ולא עם פקידים שלא ראו חולה בכל הקריירה שלהם, יוצאי צה״ל וסטטיסטיקאים.
ובחייאת, תשחררו אותנו כבר מהשטות הזו של הקורונה. היה נגמר.

אנונימי/ת
18.04.2022, 20:47

אז הצפיפות לא תרד?

18.04.2022, 22:41

לסכם: מהשוואת תוחלת החיים ב 2020 (קורונה בלי חיסונים) לתוחלת החיים ב 2021 (קורונה עם חיסונים), עולה שהחיסון לא הציל (או האריך) חיים.

אנונימי/ת
19.04.2022, 07:28

הפוך בדיוק....שיעור ההשרדות בקרב קשישים עלה בשנת 2021. שנת החיסונים ביחס ל 2020 - שנה ללא חיסונים. אבל למה לבלבל אותך עם עובדות....

אנונימי/ת
22.04.2022, 17:11

אל תעיז לבלבל את דר צבר עם עובדות. הוא וחבריו המכחישנים כבר מזמן מציירים עיגולים סביב המטרה.

24.04.2022, 08:55

א. קורא שוב להפסיק לאפשר תגובות אנונימיות, וודאי כאלו.
ב. אם שיעור ההישרדות בזקנים עלה ותוחלת החיים הכללית לא עלתה, מה זה אומר לגבי הצעירים?
ג. לא מאוחר לתקן ולקבוע שמעתה כל 'התערבות מצילת חיים' תיבחן ראשית בניבוי מבוקר הקצאה אקראית שבוחן תמותה-מכלל-הסיבות. נוכל לחסוך הרבה התלבטויות והרבה סיכונים מיותרים.

24.04.2022, 08:56

ניבוי < ניסוי כמובן