דעות

סיכוי סביר: בקרוב נחזור לחיים שהכרנו לפני הקורונה

קצב השינויים שעובר וירוס הקורונה הוא יחסית גבוה ומדובר במחולל תחלואה לא יציב. אך האם רק בשל חשש מחוסר הוודאות לגבי העתיד לקרות ראוי להימנע כיום מהחזרת החיים לשגרה ולתפקוד מלא?

"סביר שהמסיכות על הפנים לא ייעלמו בקרוב מהמרחב הציבורי (לא כחובה, אלא כאקט וולונטרי) וגם החשש מפני הדבקה לא ייעלם לגמרי". צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

בניגוד לכל מה שהכרנו בשנתיים האחרונות, ובאופן לכאורה פרדוקסלי, ככל שמספר המאומתים לאומיקרון מאמיר, כך אנחנו נפרדים מיותר ויותר הגבלות. החל מקיצור תקופת הבידוד לחמישה ימים (בעבר היו 14, עשרה ושבעה ימים), דרך הכרה בבדיקות אנטיגן ביתיות לצורך שחרור עצמי מבידוד וחזרה של מערכת החינוך לשגרת לימודים רגילה. ככל שהמידע שנאסף מעיד על תחלואה קלה ועל השפעות מוגבלות יחסית של האומיקרון על מערכת הבריאות, כך גובר הביטחון של גורמי המקצוע להחזיר את שגרת החיים למסלולה.

כנראה לא נקום בוקר אחד להכרזה "המגיפה הסתיימה", אך כשנביט לאחור נגלה זאת בדיעבד. למעשה כבר עכשיו, בינואר 2022, אם מביטים לאחור רואים שהמציאות השתנתה כמעט ללא הכר בזכות חיסונים, טיפול תרופתי מניעתי לתחלואה קשה והיות וריאנט האומיקרון קל ביחס לקודמיו.

סביר שהמסיכות על הפנים לא ייעלמו בקרוב מהמרחב הציבורי (לא כחובה, אלא כאקט וולונטרי), וגם החשש מפני הדבקה לא ייעלם לגמרי (בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון), אך עם כל יום שעובר אנו מתקרבים בצעדי ענק ליום שבו היחס לקורונה יהיה כאל מחלה עונתית/ תקופתית, שעיקר השפעתה על אוכלוסיות בסיכון. עכשיו השאלה המרכזית היא - מהי נקודת הזמן שבה החלטה כזו תתקבל? וכפועל יוצא מכך עולה גם השאלה איזה מידע מבוסס נתונים צריכה מערכת הבריאות כדי לקבל את ההחלטה האסטרטגית, שלפיה עוברים מניהול מגיפה להתמודדות עם תחלואה אנדמית?

ניהול סיכונים בצורה מושכלת הוא חלק בלתי נפרד מעולם הרפואה. ככל שמדובר בקורונה, האם יכול פתאום להופיע וריאנט חדש שיטרוף את הקלפים ויחזיר אותנו אחורנית למדיניות של הגבלות? התשובה היא כן.

קצב השינויים שעובר וירוס הקורונה הוא יחסית גבוה (גם ביחס לשפעת), מה שהופך אותו למחולל תחלואה לא יציב - ולכן זה סיכון. אך האם רק בשל חשש מחוסר הוודאות לגבי העתיד לקרות ראוי להימנע כיום מהחזרת החיים לשגרה ולתפקוד מלא? בהחלט לא. נוסף על כך, לצד המידע הקיים על תופעת Long Covid יעברו עוד לא מעט שנים עד שתתבהר התמונה ביחס להשפעות ארוכות הטווח של וירוס הקורונה על בריאות האדם.

כאמור, חוסר הוודאות הוא חלק בלתי נפרד מתחום הבריאות, ולכן לא ניתן לקבוע ולנהל את מדיניות הבריאות של היום בהסתמך על מה שאולי יתגלה בעוד עשר או 20 שנה. לאור המידע שנאסף בישראל ובעולם, כיום גם קברניטי מערכת הבריאות מרגישים יותר בטוחים לקחת סיכונים מחושבים כדי ליהנות מהתועלת הרבה בהחזרת החיים למסלולם.

חשוב להבין: זה לא שבתקופה האחרונה מערכת הבריאות הרימה ידיים או נכנעה לתכתיבים חיצוניים - היא פשוט מנהלת סיכונים ומתאימה את מדיניות הבריאות למציאות המתפתחת. אז נכון להיום, ובתקווה שהקורונה לא תפתיע לשלילה כפי שכבר עשתה בעבר, קיים סיכוי סביר שבקרוב נחזור לחיים שהכרנו.

נושאים קשורים:  עדי ניב-יגודה,  קורונה,  אומיקרון,  מערכת הבריאות,  חדשות,  דעות,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
31.01.2022, 19:31

על זה נאמר wishful thinking ו famous last words.
מדהים איך מנגנון ההכחשה עובד גם אצל אנשים אינטיליגנטים.
הדבר היחיד שדי בטוח במצב היום, הוא שיגיע וריאנט חדש ויותר מדבק.
הכי פשוט ומתוק זה לקבור את הראש בחול ולהגיד שתם הטקס.
אבל לוירוס הקורונה יש תוכניות אחרות. וכמו שזה נראה כעת זה הוא שחי לצידנו ולא להיפך.

אנונימי/ת
01.02.2022, 08:52

אתה מסוג המזוכיסטים ההיפוכונדרים . תולדה של מגפת הקורונה . תכנס לבונקר בתת קרקעי שלך ואל תצא לעולם. מרבית הציבור בינתיים יחזור לשגרה .