בשבועות האחרונים נחשפו בכלי התקשורת כמה מקרים של פגיעות מיניות שבוצעו על ידי רופאים בבדיקה גינקולוגית. החשיפה הציפה רגשות קשים אצל מטופלות שחוו זאת כפגיעה בבטן הרכה, שרבות מהן גם כך מרגישות מבוכה וחשש בבדיקה אינטימית שכזו, וכן אצל רופאים מסורים שגילו בתדהמה כיצד הנורמות שהם מתנהלים לאורן מופרות בגסות על ידי הקולגות. הנזק שנגרם בעקבות הפגיעות הוא עצום, רופאים דיווחו על מרחב שהפך לרגיש ושברירי, על משבר אמון שיש לעמול לתקנו, על רצון להתייצב לצד המטופלות ולקדם עבורן מרחב בטוח ומכבד בעת קבלת טיפול רפואי.
מה נשים צריכות לחוות בבדיקה גינקולוגית כדי להרגיש בטוחות? את השאלה הזו הציפה עמותת "קרן בריאה", שמקדמת זכויות נשים במערכת הבריאות. העמותה ערכה סקר על בדיקות גינקולוגיות בהשתתפות יותר מ-6,500 נשים, שהשמיעו את קולן בנושא מזוויות שונות, ברמה הטכנית, הרגשית והרפואית. מסקנות הסקר עובדו לאמנת קרן בריאה, שעיקריה יוצגו כאן כדי שכל רופא וכל אישה יבינו איך בדיקה גינקולוגית אמורה להיראות. בנוסף, נצביע על פרקטיקות זרות המהוות תמרור אזהרה ואינן לגיטימיות בקשר בין רופא/ה ומטופלת.
אין מדובר רק בהמלצות ידידותיות, כיוון שהאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה אימץ את מסקנות הסקר באופן רשמי ואף הרחיב אותן וכעת כל גינקולוג וגינקולוגית בישראל מחויבים לבצען. ההנחיות הללו מובנות מאליהן עבור הרוב המכריע של רופאות ורופאי הנשים, ומרביתן נעשה באופן טבעי. עם זאת, יש חשיבות גדולה להעלותן על הכתב כאמנה. ההנחיות מהוות סטנדרט חדש של איכות טיפול בהתאמה למחקרים מרחבי העולם, המדגימים כיצד חוויית מטופלת ותקשורת אמפתית טומנות בחובן השלכות רפואיות, שהרי ללא אמון וביטחון, נשים יתביישו ויימנעו משיתוף מידע קריטי עבור הצוות הרפואי בתהליך קבלת ההחלטות הטיפוליות.
אם כן, בבואה לבדיקה גינקולוגית, מומלץ לאישה לשים לב שעקרונות אלה נשמרים והזכויות שלה מכובדות:
ביטחון – זכותה של כל אישה להביא מלווה שישהה לצידה במהלך הבדיקה. נשים רבות אינן מודעות לכך, אך זכות זו מעוגנת בחוק זכויות החולה ואף בנוהל של איגוד הגינקולוגים. חשוב לא להסתמך על הצוות הרפואי במרפאה לליווי כי לא תמיד יהיה מישהו זמין לכך, במיוחד בתקופת הקורונה.
ידע – לנשים רבות לא נעים לשוחח על מצבן הרפואי כשהן עירומות על כיסא הטיפולים? הדבר מובן לחלוטין וזכותן לקבל הסברים על הבדיקה, הממצאים, האבחנה ואפשרויות הטיפול העומדות בפניהן כשהן בלבוש מלא ויכולות להתרכז בנאמר.
נוחות – אישה לא אמורה להתפשט מול הרופא המטפל. במרפאה אמור להיות וילון או מחיצה שיאפשרו מקום נסתר להתארגנות וכן מקום לחפצים האישיים של הנבדקת. הן גם לא אמורות להחזיק את התחתונים ביד במהלך הבדיקה. המרפאה גם אמורה לספק נייר או אביזרי ניגוב וניקוי.
התחשבות – זכותן של מטופלות לקבל הכנה והסבר לפני ביצוע פרוצדורות פולשניות ולא להבין שהן התרחשו בדיעבד. על הרופא לבקש את רשות האישה לביצוע הפרוצדורות ולא להחליט עבורה, גם בבדיקה שגרתית כבדיקת פאפ ובמיוחד בבדיקות הכרוכות בכאב.
פרטיות – הרופאים יקפידו על פרטיות האישה ככל האפשר ויספקו כיסוי לבדיקה אינטימית, שיוסר רק לצורך הבדיקה. מחקרים בעולם מצאו כי עצם קיום הכיסוי והגודל שלו משפיעים על רמות המתח והחרדה של נשים במהלך הבדיקה. ולא, נייר בגודל A4 לא עומד בתקן של כיסוי הולם ומכבד.
שליטה – לאישה הסובלת מכאב בעת הבדיקה עומדת הזכות לבקש שהרופא יאפשר לה להכניס לבד או ביחד את מכשיר הבדיקה ויתחשב במשוב הכאב שהיא מביעה. אם המטופלת מבקשת מהרופא לעצור את הבדיקה, עליו לכבד בקשה זו.
כבוד – אישה לא אמורה לצאת מהמרפאה בתחושה שפגעו בה או השפילו אותה. רופא מקצועי יימנע מביקורת, מרמיזות או מבדיחות הקשורות לגופה של המטופלת, מיניותה, משקלה או דתה.
שיקול דעת – גופה של המטופלת הוא שלה וההחלטה הסופית היא רק שלה. הרופא אמור לתת לה את התמונה המלאה הרלוונטית לבריאותה, אך אם היא לא מרגישה בנוח עם בדיקה רפואית מסוימת או נשאלת שאלות אינטימיות מדי לתחושתה, זכותה לסרב.
אחריות – סיכום הטיפול בתיק הרפואי שייך למטופלת ואסור להסתיר אותו ממנה. זכותה לקבל העתק ממנו.
מעקב – אם יש מידע רגיש שהאישה רוצה לכלול בתיק הרפואי או אם יש בעברה פגיעה מינית או טיפול פסיכיאטרי אך אינה רוצה להישאל על כך שוב ושוב? יש לתעד את בקשתה ולכבדה במרחב הרפואי.
בניגוד לעקרונות אלה, יש התנהגויות חריגות שיש להתייחס אליהן כאל תמרורי אזהרה, מפני שהן מחבלות באמון ובביטחון של המטופלות ואינן עומדות בסטנדרטים האתיים של טיפול רפואי בשנת 2022. תכיפות יתר של בדיקות וגינליות או בדיקות שד ללא התוויה רפואית הן דוגמאות לכך.
בנוסף, מגע של אצבעות ללא כפפות בנרתיק באופן של גירוי מיני ושאלות על גירוי מיני בעת הבדיקה או בגללה, אינם לגיטימיים. פעולות אלו הן נורה אדומה מהבהבת ועלולות להיות עבירה פלילית. בביקור אצל רופא נשים ייתכן שיח על יחסי המין של האישה ככל שהוא רלוונטי מבחינה רפואית. עם זאת, התעניינות יתר שאינה רלוונטית וירידה לפרטי פרטים של חיי המין של המטופלת באופן שחורג ממידע בסיסי ומהצורך לטיפול הרפואי, אינה לגיטימית כלל וכלל. הצעות רומנטיות למטופלת תוך כדי בדיקה אינטימית או בעקבותיה מהוות חריגה חמורה מהכללים ואינן ראויות בשום אופן.
כמחצית מהנשים שהשתתפו בסקר של קרן בריאה דיווחו כי עברו בין יותר מחמישה גינקולוגים במשך חייהן. הסיבה השכיחה ביותר לתחלופה הגבוהה היתה תחושת חוסר נוחות אצל הגינקולוג הקודם. ישנה השפעה דרמטית של חוויית ביטחון ונוחות על מעבר בין רופאים, כזו היכולה אף להביא להימנעות מבדיקה בכלל, תוצאה שאינה רצויה לכל הדעות.
המפגש הרפואי בין מטופלת לרופא הנשים כרוך במקרים רבים במבוכה. חשוב לזכור שהרוב המוחץ של רופאי הנשים מגיעים לעבודה עם תחושת שליחות, דואגים לבריאות המטופלת שלהם ולטובתן. ציפור הנפש של הטיפול הרפואי היא האמון הנבנה בין המטופלת לרופא. זהו אינטרס משותף של מטופלות ומטפלים לעמוד באור ולא בצל, לנסח בבהירות מה ראוי ומה לא ולהישאר תמיד קשובים למטופלת ולצרכים שלה.
מיטל בנשק היא סמנכ"לית קרן בריאה, המקדמת זכויות נשים במערכת הבריאות
פרופ' דוד שויקי הוא מנהל היחידה לכירורגיה של האגן ואורוגינקולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם; מנהל תחום רפואת נשים במחוז ירושלים ב"מאוחדת"