מדענים מובילים דורשים לחקור שוב וביסודיות את מוצא נגיף הקורונה

18 מדענים מוערכים ביותר, עם מוניטין וניסיון רב שנים במחקר בתחומים שונים, פרסמו בשבוע שעבר מכתב בכתב העת המדעי המוביל Science ובו קראו להמשיך ולהעמיק בחקירות בדבר מקורו ומוצאו של הנגיף SARS-Cov-2, מחולל מגיפת הקורונה שפרצה בעולם בסוף שנת 2019 ועדיין ממשיכה להשתולל במדינות רבות.

במכתב נאמר כי יש אמנם שתי תיאוריות מרכזיות על מקור הנגיף – האחת שהוא חמק בתאונת עבודה במעבדת מחקר בסין והאחרת שהוא זלג באופן טבעי מבעלי חיים – ושתי התיאוריות הללו נותרו עד היום בגדר אפשריות למרות שעברה כבר למעלה משנה ומחצה מאז שהתפשטה המחלה. הצורך לדעת כיצד ומהיכן בדיוק הופיעה המחלה הזאת הוא קריטי על מנת לבנות אסטרטגיות גלובליות שייתנו מענה הולם לסיכון להתפרצויות עתידיות, כתבו החוקרים.

בין 18 המדענים, בולטים במיוחד פרופ' ג'סי בלום, חוקר בתחום הסרטן ממכון פרד הצ'יסון בסיאטל; פרופ' אקיקו איווסקי, אימונולוג באוניברסיטת ייל; פרופ' רלף בריק, אפידמיולוג ומיקרוביולוג מאוניברסיטת צפון קרוליינה שעוסק כבר כמה עשורים בחקר משפחת נגיפי הקורונה; ופרופ' מרק ליפשיץ, מומחה למחלות מידבקות ואפידמיולוג, מנהל המרכז לחקר הדינמיקה של המחלות המידבקות בבית הספר לבריאות הציבור ב"הרווארד", שמשתמש במודלים מתמטיים לחקר העברת המחלות הזיהומיות בין בני אדם. בנוסף, חתומים על המכתב מומחים בפסיכיאטריה, ביולוגיה חישובית, אבולוציה, אימונולוגיה תרפויטית, ביו-אינפורמטיקה, ביולוגיה אינטגרטיבית, גנטיקה ומיקרוביולוגיה מארה"ב, קנדה, בריטניה ושווייץ.

אין זו הפעם הראשונה שהקהילה המדעית קוראת להעמיק ולהגביר את החקירה על מוצא הנגיף, הצהרות והיגדים קודמים בסוגיה זאת העניקו משקל ותמיכה באחת מהתיאוריות הנ"ל על פני האחרת, אבל אין עד כה קביעה חד משמעית איזו היא הנכונה.

מחברי המכתב הנוכחי הדגישו שהם "נותרו ניטרליים" וטוענים שראיות עכשוויות אינן מוצקות מספיק כדי לתמוך באחת מהתיאוריות הללו. גם "ניו יורק טיימס" התייחס לבעיה הזאת בהדגישו ש"נדרשת חשיבה חדשה" בגישה של "ראש פתוח" כדי לקבל תשובה לשאלה שעודנה מטרידה את הקהילה הרפואית-מדעית בכל העולם.

פרופ' בלום ציין כי "לרוב, בדיון שמתנהל עדיין על מקורו ומוצאו של הנגיף, מתבטאים בעלי הדעה במילים 'אני חושב ש...' ורק קבוצה קטנה מאוד של אנשים חשים ביטחון בהצגת הטיעון והדעה שלהם". פרופ' בלום הוא המחבר הראשון של המכתב ומחקריו עוסקים באבולוציה של נגיפים. "כל מי שמצהיר ברמה גבוהה של ביטחון לגבי העניין הזה מותיר מאחור אפשרות כיצד לפעול עם הראיות הזמינות כעת".

נושא מקור הנגיף חולל ויכוח לוהט מאז שפרצה המגיפה כאשר כמה מהמומחים החוקרים אמרו ש"מעולם לא נדע בדיוק מהיכן הנגיף הזה הגיע".

במארס 2021 פרסם ה-WHO תוצאות של חקירה בת כמה חודשים על מקור הנגיף ומוצאו כאשר החקירות נעשו בשיתוף פעולה עם מדענים סינים. מסקנת מחברי הדו"ח היתה שזליגת הנגיף מחיות בר לבני אדם היא ככל הנראה המסלול האפשרי ביותר, בעוד שהטיעון בדבר תאונת עבודה במעבדה נראה "בלתי סביר באורח קיצוני". אלא שדו"ח זה כקודמיו אינו משכנע, טוענים החוקרים.

יתר על כן, במדינות רבות נמתחה ביקורת על דו"ח ה-WHO על כך שהוא "חסר שקיפות וחסר נתונים רבים". ממשל ארה"ב ועוד 13 ממשלות פרסמו הודעות רשמיות לפיהן הן מודאגות מאוד מממצאי ה-WHO הבלתי משכנעים.

במכתב המדענים האחרון, טוענים המחברים כי דו"ח ה-WHO הציג "שתי תיאוריות שלא קיבלו שיקול דעת מאוזן" וגם ש"אין ממצאים ברורים שאין לגביהם עוררין התומכים באחת מהן באופן ברור".

מחברי המחקר תובעים חקירה הולמת של הסוגיה המטרידה ודורשים כי תתנהל בשקיפות מלאה, באופן אובייקטיבי, על סמך נתונים ממשיים ומלאים, בליווי צוות רחב של מומחים כאשר הממצאים יהיו נושא לבחינה עצמאית על מנת למזער את ניגודי העניינים של משתתפי החקירה. החקירה, לדרישתם, חייבת להיות מקיפה, ממושכת, יסודית ומעמיקה.

יש לציין שכמה חוקרים בולטים בקהילה המדעית האמריקאית שלא היו מעורבים בכתיבת המכתב ציינו שגם הם תומכים בדרישה להמשך והעמקת החקירה על מוצא הנגיף אבל הם חולקים על הטיעון שלשתי ההשערות ניתן משקל ראיות שווה.

הוירולוגית ד"ר אנג'לה רסמוסן ממכון המחקר לחיסונים, מחלות זיהומיות באוניברסיטת ססקצ'וון (Saskatchewan) בקנדה, סבורה ש"יש יותר ראיות – גנומיות וגם מתוך תקדים היסטורי – שהנגיף הוא ככל הנראה תוצאה של מעבר מחיית בר לבני אדם (הופעה זואונוטית), והרבה פחות ראיות לגבי תאונה שהתרחשה במעבדה".