COVID-19 בישראל

מחקר ישראלי: 95% מהמחלימים מקורונה מפתחים נוגדנים לאורך זמן

המחקר מפריך את התחזית לגבי אי יכולתה של המערכת החיסונית להתמודד עם הנגיף ומחזק את חשיבות מבצעי ההתחסנות באוכלוסיה

נוגדנים לנגיף הקורונה. צילום: אילוסטרציה

מחקר ישראלי חדש שבדק את אמינותן של הבדיקות השונות לאיתור נוגדנים לקורונה מפריך את החשש בדבר סיכון להדבקה חוזרת. על ממצאי המחקר דיווח בסוף השבוע אסף רונאל ב"הארץ".

לפי דיווח זה, רק כ-5% מהנדבקים בקורונה לא מפתחים נוגדנים לאחר ההחלמה, בעוד שאצל 95% הנותרים נוצרים נוגדנים הנותרים ברמה גבוהה. שיעורם הכללי ממשיך לעלות בחודשים שלאחר ההחלמה.

תוצאות אלו מפריכות, סבורים מחברי דו"ח המחקר, כמה מהתחזיות המאיימות לגבי יכולת המערכת החיסונית של האדם להתמודד עם נגיף הקורונה. צוות המחקר בדק את תיקוף הבדיקות הסרולוגיות שנעשו ל- 2,400 ישראלים לפני ספטמבר 2019 (ולכן אפשר לדעת שלא נחשפו לנגיף החדש) ו-700 נדבקים בנגיף החדש, בכל רמות התחלואה מנשאים א-תסמיניים ועד חולים קשה.

הצוות שביצע עבודה זו כלל את ד"ר יניב לוסטיג ממשרד הבריאות, פרופ' לורנס פרידמן וד"ר לירז אולמר ממכון גרטנר וד"ר כפיר עובד, שלמד רפואה בטכניון והתמחה באימונולוגיה.

"המחקר שלנו הראה שרק כ-5% מהאוכלוסיה לא מפתחים נוגדנים לאחר שנדבקו - שיעור אופייני למחלות ויראליות נשימתיות אחרות, אך נמוך דיו כדי להבטיח שכאשר יפותחו תרכיבי החיסון היעילים, יהיה ערך ארוך טווח למבצעי התחסנות של האוכלוסיה. מעקב אחרי שיעורי הנוגדנים בגוף המחלימים מראה שגם אחרי חודשיים שיעור זה נותר גבוה וממשיך לעלות. מרבית האוכלוסיה תגיב טוב לתרכיבי החיסון".

עוד מציינים החוקרים כי גיל גבוה, עישון, מחלות רקע לבביות ויתר לחץ דם משפיעים על כך שהמחלה תהיה קשה יותר אצל הנדבקים בנגיף.

עורכי המחקר טוענים כי מצאו גם פערים משמעותיים לעניין אמינות הבדיקות בין הודעות יצרני הבדיקות לבין הדיוק שלהן בפועל. הצוות בדק שש ערכות בדיקה מסחריות רובוטיות שיכולות לשמש במעבדות הקליניות בישראל, יחד עם ערכה ידנית של בית החולים הר סיני בניו יורק, ששימשה כבדיקת ביקורת לערכות האוטומטיות. הערכה הידנית התגלתה כאמינה מעט פחות מהאחרות.

נושאים קשורים:  נוגדנים לקורונה,  מחקר,  חדשות,  19-COVID,  חיסון לקורונה
תגובות
 
אנונימי/ת
23.11.2020, 11:18

אי אפשר להתווכח עם העובדה שחשיפה לוירוס היא הדרך הטובה להשיג נוגדנים. מעל 80% ללא תופעות לוואי (א-סימפטומטיים) שזה הרבה פחות מהחיסונים של היום (50% ברמות שונות) וזה בלי שנבדק על אוכלוסיות בסיכון (הם לא בקריטריונים של הניסוי).

אנונימי/ת
23.11.2020, 11:52

אם רוצים לבצע השוואה אי אפשר רק להשוות את תופעות לוואי של חום באזור ההזרקה או חום סיסטמי ליום יומיים.
אם תראה שגם בתופעות הלוואי החמורות (כולל אשפוזים , הנשמה מוות ) יש יותר בקרב המחוסנים מאשר בקרב החולים- אז אולי זו תהיה עובדה. אם יש לך נתונים אתה מוזמן להציג - ועד אז, זו לא עובדה ובוודאי שניתן להתווכח.

אנונימי/ת
23.11.2020, 13:28

לא סתם בוחרים לניסוי אנשים בריאים בלבד. ומה יקרה שאלה עם גורמי סיכון יקבלו אותו? והאם יפרסמו אמת ויודו שהם נפגעו מהחיסון ולא מהוירוס?
מותר להתווכח על הכל. אשרי המאמין

אנונימי/ת
23.11.2020, 14:38

אני לא אמרתי שיש לי אמון כזה או אחר בחיסון כזה או אחר.
יעילות של תרופות בודקים על החולים במחלה לה התרופה מיועדת.
ניסוי בחיסונים (המיועד לאוכלוסיה בריאה) בודקים באוכלוסיה בריאה. איך לדעתך נכון להתחיל ניסוי בחיסון חדש? לבדוק אותו ישר על חולים אימונסופרסיביים, תינוקות בני שבוע ונשים בהריון?
יש הגיון להתחיל מהאוכלוסיה הכי בריאה שיש, ובהמשך, כאשר הבטיחות והיעילות מעל רף מסוים, להרחיב גם לאוכלוסיות יותר רגישות. זו הדרך הנכונה לעבוד.
אם אתה בגישה מראש שאין מה להאמין לאף פרסום של החברות המייצרות חיסונים, זו זכותך כמובן. אבל אז אין טעם לא לדיון ובטח לא לויכוח. מבחינתך אתה כבר יודע את התשובה מראש וכבר החלטת.