קורונה בישראל

ישראל רכשה 5 טונות של תרופה לקורונה שיעילותה מוטלת בספק

מבוכה רבה סביב התרופה הנסיונית לקורונה HCQ שיובאה השבוע מהודו לישראל | ב-The Lancet הזהירו מפניה וגם ה-FDA לא אישר

HCQ, תרופה נסיונית לקורונה. צילום: Stig Alenas/ שאטרסטוק

מטוס של חיל האוויר הביא השבוע לישראל מהודו משלוח של כחמש טונות של התרופה הידרוקסיכלורוקווין (HCQ) הנבדקת עתה במקומות שונים כטיפול נסיוני לנגיף הקורונה. ממשלת הודו אסרה קודם לכן לייצא את התרופה.

לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרה לתקשורת בערב החג כי נתניהו שוחח עם עמיתו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ובעקבות שיחה זאת נענתה הודו –אחת היצרניות הגדולות בעולם של HCQ - להתיר מחדש את שיווקה, גם לישראל.

אלא שה-BBC דיווח באותו יום כי הודו הסירה כליל את איסור הייצוא של HCQ, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוחח עם מודי והזהיר אותו ב"פעולת גמול" אם הודו לא תסיר מיד את האיסור שהטילה. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", בחזקתו של הנשיא טראמפ "עניין פיננסי אישי קטן בחברת התרופות הצרפתית 'סאנופי', שמייצרת את המותג HCQ".

בשלב זה מסר דובר משרד החוץ בהודו "עדיין לא ברור כמה נוכל לייצא, וזאת בהתאם למצב המלאי שיאפשר לחברות שלנו לעמוד בהתחייבויות שלהן". לאחר מכן מסר דובר רשמי בממשלת הודו כי "הודו תספק למדינות השכנות לה שנפגעו בנגיף הקורונה כמויות ראויות של התרופה משיקולים הומניטריים".

עם זאת, יעילותה לטיפול בחולי קורונה של ה-HCQ – תרופה דומה מאוד לכלורוקווין, תרופה ישנה ומוכרת כאחת מהתרופות כנגד מלריה - הוטלה בספק בפרסומים רפואיים אחרונים. ה-HCQ ניתנת גם כטיפול במחלות אוטואימוניות כמו זאבת ודלקת מפרקים ובעשורים האחרונים משכה תשומת לב  גם כבעלת פוטנציאל אנטי-ויראלי.

הנשיא טראמפ טען בתדרוך לתקשורת שה-FDA העניק לה אישור כטיפול עבור חולי קורונה אבל ה-FDA מיהר להכחיש זאת. מאוחר יותר נמסר מה-FDA שהאישור הותר "רק כטיפול חמלה" – כלומר שעל הרופא שיחליט לנסות אותה עבור חולה יהיה לקבל לשם כך אישור מגורם ממשלתי מוסמך כאשר תיועד לחולה שמצוי במצב המאיים על חייו.

בהודו ניתן לרכוש HCQ בקלות ללא מרשם (OTC) והיא נחשבת לתרופה יחסית לא יקרה. עם זאת הרשויות הגבילו במפורש את השימוש בה כטיפול אפשרי עבור חולי קורונה.

העיתון הכלכלי ההודי India's Business Standard דיווח כי קווי הייצור בהודו מסוגלים לייצר לערך 100 טונות של תרופה זאת בחודש, כלומר תספיק לכ-70 מיליון בני אדם.

עם זאת מומחים חזרו וציינו כי הדיווחים לפיהם נראה במעבדה שהכלורוקווין מסוגלת לבלום את נגיף הקורונה "מבוססים על ראיות אנקדוטליות". ברור לחלוטין שעד כה לא הושלמו ניסויים קליניים מבוקרים כהתוויה לקורונה. כמה מהם נמצאים עתה בעיצומם בסין, בארה"ב, בבריטניה ובספרד. "אם באמת יש לה אפקט דרמטי במסלול הקליני כנגד קורונה, היינו לבטח כבר יודעים על כך. אלא שאין לנו. ואנחנו גם לא יודעים עדיין אם יש ל-HCQ אפילו אפקטים צנועים במקרה הטוב ביותר", מסר יועץ רפואי בכיר לממשלת הודו.

בתוך כך פורסמו דיווחים על כך שבניגריה נטלו כמה אנשים את התרופה הזאת והם "הורעלו עקב נטילת מינון יתר".

בסוף השבוע פורסם ב-The Lancet מאמר שהזהיר מפני סכנות תופעות לוואי מסוכנות שב-HCQ עם המינון לא יינתן בזהירות רבה מאוד ותחת בקרה צמודה.

אם לא די בכך, כדי לתרום ללא מעט מבוכה ובלבול סביב הנושא הזה, הרי שהתברר כי כתב העת הבינלאומי International Journal of Antimicrobial Agents  ציין  כבר ב-3 באפריל כי הוברר שניסוי, עליו דווח ב-20 במארס בדבר התוצאות החיוביות שהושגו בשימוש ב-HCQ כתרופה לקורונה - דיווח שמשך את תשומת ליבו של נשיא ארה"ב – "לא עמד למעשה בסטנדרטים ובקריטריונים הנדרשים לעניין הבטיחות של התכשיר" וכי הגורם שדיווח על אותו ניסוי מוכר מכבר כ"בעייתי" עוד מדיווחים קודמים.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  תרופה לקורונה,  מלריה,  הודו,  דונלד טראמפ,  HCQ,  כלורוקווין,  טיפול לקורונה,  קורונה
תגובות